תחלואה מתגברת מסרטן ריאה בקרב נשים, קוראת תגר על "עליונותם" המסורתית של גברים

בספטמבר 1996 הוקדשה חוברת כתב העת המדעי הפופולארי Scientific American בשלמותה לדיון במחלת הסרטן וסוגיו השונים. חוברת מרתקת שכּנְסָה תחת קורת גג אחת את כל שהיה ידוע לפני עשור על תופעת הממאירוּת, סיבותיה, וההיבטים הרפואיים שלה. אחד הנתונים שמשכו אז את העין, הופיע בטבלה שהתייחסה למגמות של תמותה בארה"ב מסוגי סרטן שונים במרוצת 20 השנים שבין ינואר 1973 עד דצמבר 1992. בטבלה זו נסקרו למעלה מ-20 סוגים שונים של סרטן, והסתבר שחלקם גרמו לתמותה שהייתה במגמת ירידה במרוצת אותם 20 שנה, ואילו חלקם האחר היו דווקא בקו עליה במרוצת תקופה זו.
לדוגמה, התמותה מסרטן הדם מסוג הודג`קין ירדה באופן משמעותי כתוצאה מהתקדמות רבה שהושגה בהבנת מחלת דם זו ושיפור הטיפול בה, אך לעומתה חלה במרוצת שנים אלה עלייה של כ-33% מסרטן ממאיר של העור (מֶלַאנוֹמָה), כנראה כתוצאה מהגברת החשיפה לקרינת שמש מתגברת בגין תופעת ה"חור באוֹזוֹן" שבאטמוֹספירה.

אחד הנתונים האפידמיולוגים הבולטים בטבלה זו הצביע על כך שבעוד שהסתמנה עלייה מתונה של 16.5% בתמותה מסרטן הריאות בקרב גברים בין השנים 1973 ל-1992, הרי דווקא בין נשים עלתה התמותה מסרטן ריאות בתקופה המדוברת בארה"ב ב- 136.5%, עלייה תלולה ביותר המעידה על כך שהתמותה מסוג סרטן זה בקרב נשים יותר מאשר הכפילה את עצמה בתקופה האמורה. נתון זה נראה בשעתו מפתיע ואף תמוה, אם כי בהחלט ניתן בדיעבד להסבר.
אין ספק, שב-10 השנים שחלפו מאז פרסום אותו מאמר, הלכה והתעצמה המגמה של התגברות התחלואה מסרטן ריאות בנשים בעולם, בהשוואה להתמתנות יחסית של תחלואה זו דווקא בקרב גברים. אכן, בדו"ח האחרון של איגוד הסרטן האמריקני מופיעה הערכה שבשנת 2006 שאנו מצויים בעיצומה, יהיו בארה"ב 73,020 פטירות של נשים מסרטן הריאה בארה"ב, לעומת 90,470 פטירות מסיבה זו בין גברים שם, פער קטן יחסית, בהתחשב בעובדה שאחוז הגברים המעשנים בארה"ב עולה על זה בין הנשים בערך ב-50%.

זאת ועוד, סרטן הריאה גורם היום ליותר מקרי מוות בנשים מאשר כל סוג סרטן אחר, יותר מאשר מקרי המוות הנגרמים בנשים מסרטן השד וסרטן המעי הגס יחדיו, ונזכיר כאן ששני סוגי הסרטן האחרונים הם הגורמים השני והשלישי במעלה לתמותה קרב נשים, מבין סוגי הסרטן השונים. ראוי לציין שרק בשנת 1987 דווח לראשונה שמספר מקרי המוות הנגרמים בנשים מסרטן הריאות עולה על זה של סרטן השד, ובדור שחלף מאז 1987 "עליונות" סרטן הריאה כגורם מוות ראשון במעלה בנשים מתגברת והולכת.

בשנת 2001 קבע הדו"ח השנתי של ה-Surgeon General בארה"ב באלה המלים: "מחלות הנגרמות מעישון הגיעו בנשים לממדי "מגיפה" (epidemic), כאשר 4 מתוך כל 10 פטירות מעישון בכלל האוכלוסייה מתרחשות בנשים, בעוד שבשנת 1965 רק 2 מתוך 10 פטירות מעישון בעולם, היו של נשים. העלייה התלולה בסטטיסטיקת המוות הנגרם מעישון בנשים בשנים האחרונות, יש לייחסה במידה מרובה לעלייה הרבה בתמותה מסרטן הריאה בנשים".
בשנת 2004 התפרסם בכתב העת Lung Cancer מחקר משותף מהמרכזים הרפואיים Cornell בניו-יורק ו-McGill במונטריאול בו הושוותה הסכנה להתרחשות סרטן ריאות הנשים וגברים המעשנים באותה מידה. המדגם כלל 1,202 נשים ו-1,288 גברים מעל גיל 40 שנה, עם לפחות 10 שנות חפיסה, שהיו ללא כל תסמינים פתולוגיים בעת גיוסם למחקר, וכולם עברו דימות CT לגילוי מוקדם של סרטן הריאה.

מסקנות המחקר האחרון היו מפתיעות ביותר, שכן נמצא שהסיכון היחסי לתחלואה בסרטן הריאות גדול בנשים פי 2.7 בהשוואה לגברים. באופן יותר פרטני, אובחנו במחקר זה 45 ממצאים סרטניים בריאותיהן של 1,202 הנשים שהשתתפו במחקר זה, לעומת 20 ממצאים סרטניים בקרב 1,288 הגברים במחקר זה. מעניין ביותר לציין שבין כל סוגי סרטן הריאה שנסקרו במחקר האמור, ההבדל הבולט ביותר נמצא דווקא בסרטן מסוגadenocarcinoma של הריאה, סוג סרטן הנוטה להתרכז דווקא בשולי הריאה או ברקמה ההיקפית שלה, ואשר מעיד בדרך כלל על כך ששאיפת עשן הסיגריה "עמוקה" יותר.

בחוברת יולי של כתב העת הרפואי JAMA, מתפרסם מחקר להשוואת התחלואה מסרטן הריאות בקרב גברים ונשים בחוף המזרחי של ארה"ב, בני 40 שנה ומעלה, הנחשבים למעשנים מתמידים. במחקר זה השתתפו 8,139 גברים בגיל ממוצע של 64 שנה עם 44 "שנות-חפיסה" בממוצע, וכן 6,296 נשים בגיל ממוצע של 63 שנה, ורקע של 42 שנות חפיסה. המעשנים משני המינים שהשתתפו במחקר זה החלו לעשן בגיל 17, בממוצע. כלומר ניתן להעריך שמאפייני הגיל, שנות העישון, והגיל של התחלת העישון היו זהים בין הגברים והנשים במדגם גדול זה, וכל המשתתפים במחקר זה נבחרו על בסיס היותם נטולים כל תסמינים קליניים.
לאחר מעקב שנמשך לאורך זמן, אובחן סרטן ריאות ב-156 מבין הנשים שבניסוי ורק בין 113 מהגברים המשתתפים בו. היחס אם כן בתחלואה מסרטן ריאות בין נשים וגברים בגיל דומה ועם היסטוריית עישון דומה, הוא אם כן 1.78, או סיכון הגדול כמעט ב-80% של נשים ללקות התחלואה זו בהשוואה לגברים. זו בהחלט תוצאה מרשימה, ובמידה לא מעטה אף מפתיעה.

מדוע גדול סיכונה של אישה מבוגרת ומעשנת ותיקה, ללקות בסרטן הריאה גדול באופן כה משמעותי מסיכונו של גבר בעל נתוני גיל ועישון דומים. אך לעומת נתונים לא מעודדים אלה, יכולות הנשים המעשנות במחקר זה לפחות להתנחם בעובדה שסיכונן של הנשים המאובחנות עם סרטן השד למות ממחלה זו, הוא רק 0.48 בהשוואה לזה של בני המין האחר. כלומר נשים מעשנות מתות פי-2 פחות מסרטן הריאה לעומת גברים מעשנים הלוקים במחלה זו.
הסבר אחד לפער זה ב"קטלניוּת" של סרטן ריאות "בין המינים" הוא בכך שידוע ממחקרים רבים שסיכויי ההחלמה של אישה בה מתגלה סרטן ריאות בשלב I המוקדם של המחלה, טובים בהרבה מאלה של גבר בו התגלתה המחלה בשלב ראשוני, וככל שהמחלה מתגלה בשלב (grade) מתקדם יותר, מתאזנים סיכויי הריפוי של שני המינים. אכן, במחקר המצוטט, המעקב והניטור של משתתפיו היה תכוף יותר, עקבי וגורף יותר, מאשר מה שמקובל באוכלוסייה הרגילה, ולכן יש סיכוי טוב יותר לגילוי מוקדם יחסית, שיביא לטיפול רפואי שיביא להחלמה יותר בקרב נשים מאשר גברים.

עברנו כברת דרך משנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת, בהן כיכב "איש המלבורו" בפרסומות לעישון משובב נפש של סיגריות. אז, בשנים הרומנטיות של המעשן הגברי, המשופם והשרירי, המאצו` כובש הלבבות, לא העלנו על הדעת שבתחילת המאה ה-21 תדבקנה הנשים את הגברים דווקא בתחום העישון, מעוזו של הגבר. דומה שעישון סיגריות, הוא אחד הסממנים היותר בולטים לעין ועולים באפינו, המסמלים את סגירת הפער בין המינים בחברה המודרנית, מה שיש המכנים "האפליה המתקנת" או האמנציפציה, ואפילו Women`s lib. לא צריך להרחיק לכת לסטטיסטיקות מלוּמדוֹת המתפרסמות בכתבי-עת רפואיים יוקרתיים, כדי להשתכנע ממראה עין שאמנם נשים צעירות מעשנות היום אף יותר מאשר גברים צעירים. כל שצריך לעשות, הוא להסב אל שולחן בבית קפה תל-אביבי בערבו המהביל של יום קיץ. יותר נשים צעירות מפריחות עשן תכלכל מאשר אי-פעם בעבר. ואפילו יותר מאשר גברים צעירים.