שאלות ותשובות

מהי אסטמה?

אסטמה היא דלקת כרונית של הסימפונות (דרכי הנשימה) אסטמה איננה מחלה פסיכוסומטית. מדובר בדלקת, לא זיהומית, הגורמת לרגישות יתר של הסימפונות וכתוצאה מכך להתקפים חוזרים של קושי נשימה ו/או שיעול. קוצר הנשימה נובע מהיצרות הסימפונות. היצרות זו היא תוצאה של שלושה תהליכים: התכווצות שרירי הסימפונות, הפרשת ריר אל תוך חללם, ובצקת של דופן הסימפונות.
היצרות הסימפונות מקשה על מעבר האוויר דרכם וחילוף הגזים בריאות נפגע, האדם חש קוצר נשימה שחומרתה תלויה בדרגת ההיצרות. הציפצופים הנשמעים לעתים בעת הנשימה נגרמים כתוצאה ממעבר אויר דרך צינור דק מהרגיל.אסטמה שאינה מטופלת כראוי גורמת לירידה באיכות החיים, באיכות השינה, להיעדרות ממקום העבודה ומבית-הספר, לירידה בהישגים, להפרעות צמיחה בילדים, לאישפוזים ולעתים נדירות אף למוות.

מי חולה אסתמה?

אסתמה שכיחה בשני המינים ובכל הגילאים, מתינוק ועד קשיש. בישראל 5%-10% מהאוכלוסיה חולים באסתמה, בדרגות שונות של חומרה.
אסתמה היא המחלה הכרונית השכיחה ביותר בילדים ושכיחותה בעולם נמצאת בקו מתמיד של עליה.

האם אסתמה מחלה תורשתית?

תיתכן שכיחות משפחתית, תורשתית, אף כי התורשה אינה פשוטה, כלומר, אינה בהכרח מתבטאת בכל בני המשפחה ולא בהכרח אחד ההורים אסתמתי.
האסטמה התורשתית היא בד"כ זו המופיעה בילדות/נעורים ולרוב הנה ביטוי לאלרגיה. באסטמה המופיעה לראשונה מעל גיל 35 הקשר התורשתי פחות ברור ולאחוז נכבד מהחולים אין רקע אלרגי.

האם אסטמה היא מחלה מסוכנת?

התקפי אסתמה משתנים בחומרתם מאדם לאדם, ובאותו אדם. אסתמה המטופלת כראוי סכנתה מועטה. מאידך, אסתמה שאינה מטופלת כראוי ומלווה בהתקפים ובתלונות נשנות לאורך שנים, עלולה לגרום נזק בלתי הפיך לסימפונות ולהיצרות קבועה שאינה מגיבה יותר לטיפול תרופתי.
כתוצאה ממצב זה האדם עלול להפוך לנכה נשימתי ולסבול מקוצר נשימה קבוע. התקף אסתמתי קשה יכול לגרום לקרע של הריאה, לתמט של חלקי ריאה, ואף למוות פתאומי. התמותה מאסתמה נמצאת בעולם בקו של עליה ואף כי סטטיסטית מוות הנו נדיר, הרי שלגבי הפרט מדובר בכל 100 האחוזים. אדם שעבר התקף מסכן חיים, או סווג בשל גורמים אחרים כחולה בסיכון גבוה חייב לנהוג משנה קדפנות בטיפול ולהיות במעקב. רצוי לקבל הנחיות מראש כיצד לנהוג במקרי מצוקה ובמקרים מיוחדים אף לשאת על גופו בקביעות, בהמלצת רופא מומחה, מזרק אוטומטי המכיל אדרנלין להזרקה עצמית בעת חירום.

האם מבריאים מאסטמה?

לרוב המחלה אינה נעלמת לחלוטין.
בילדים המחלה עשויה לעתים להעלם, אם כי ניתן לגלות את סימניה באמצעות בדיקות רגישות. באמצעות טיפול מונע והימנעות מהיחשפות לאלרגנים ניתן לדכא את דלקת הסימפונות ואת ביטויי המחלה וסיכוניה לחלוטין או כמעט לחלוטין.
בהפסקת הטיפול המונע, הדלקת ותופעותיה עלולות להישנות במוקדם או במאוחר. לכן הטיפול המונע הוא לרוב טיפול קבוע.

מהם הסימנים לאסטמה בלתי מאוזנת?

1. התקפי קוצר נשימה, במנוחה או במאמץ, בד"כ מלווים בשיעול יבש או עם ליחה צמיגה.
2. שריקות וציפצופים בעת הנשימה.
3. תחושת חנק או תחושה של חזה "תפוס".
4. התסמינים מחמירים בדרך-כלל בשעות הלילה ולפנות בוקר.
5. כל התופעות האלה או רק חלקן, יכולות להוות ביטוי לאסטמה.
6. לעתים אסטמה מתבטאת אך ורק בהתקפי שיעול מטריד.


חשוב לזכור שעל החולה ובני משפחתו ללמוד לזהות סימנים אלו מייד עם הופעתם ולטפל מייד בכדי למנוע החמרת התקף!

מהם הגורמים להחמרת אסתמה?

הסיבות להתהוות המחלה עדיין לא ברורות הגורמים המסייעים או הגירויים המחמירים את האסתמה ואת הדלקת בסימפונות מוכרים ומגוונים. חלק ממגרים אלו ייחודיים לכל חולה וחולה כגון אלרגנים בעוד אחרים יותר "אוניברסליים". החולה ובני משפחתו חייבים להכירם ולהימנע מהם במידת האפשר:

אלרגנים:

1. אבק בית, המכיל חלבוני קרדית אבק הבית, נוצות ופרוות בעלי-חיים, חתולים במיוחד, אבקת-פרחים, סוגי מזון מסוימים -נדיר.
2. מאמץ גופני, חשיפה לאוויר קר, התרגשות, אור וגז
3. עשן סיגריות וריחות חזקים.
4. זיהומים ויראליים של דרכי הנשימה.
5. נזלת אלרגית המלווה בנזילה אפית אחורית: לעתים קרובות חוסר היכולת לאבחן טיפול בנזלת אלרגית מונע איזון אופטימלי של אסתמה.

תרופות:

תרופות לא סטרואידיות - נוגדות דלקת, ממשפחת האספירין (DISAN) - במיוחד בחולים מבוגרים.
חוסמי-ביתא סיסטמיים, לטיפול ביתר-לחץ-דם וכיו"ב או חוסמי-ביתא מקומיים לטיפול בגלאוקומה.

גירויים תעסוקתיים:

במקצועות רבים תתכן חשיפה לגורמי גירוי שונים כגון כימיקלים, אדי מתכות, אבק אורגני ועוד. יש תמיד לברר לאילו חומרים במקום העבודה או בבית החולה חשוף ולהתייעץ, לגבי משמעותם למטופל, עם רופא מקצועי רופא ריאות/אלרגולוג או רופא תעסוקה.

האם ניתן לחזות מראש התקף אסתמה?

כן. ניתן לחזות החמרה עוד לפני הופעת התחושות הפיזיות על-ידי מדידה של שיא-הנשיפה באמצעות מכשיר ביתי פשוט ונישא הנקרא "מד שיא-נשיפה". שימוש ב"מד שיא-נשיפה" מאפשר ניטור עצמי על-ידי החולה ושינוי בטיפול, בעצה אחת עם הרופא, עם הופעת מדדים של החמרה צפויה. השימוש במד שיא נשיפה מומלץ באותם מקרים בהן האסטמה לא ניתנת לאיזון, למרות טיפול מונע קבוע.

האם ניתן למנוע התקפי אסטמה וגרימת נזק בלתי הפיך?

התשובה היא בהחלט כן.

מכיוון שאסטמה היא דלקת כרונית של הסימפונות, יש לטפל בה בתרופות נגד דלקת. תרופות אלה הן היעילות ביותר למנוע את סיבוכי המחלה. הטיפול מונע הדלקת להיות קבוע וסדיר ואין להפסיקו ללא הוראת רופא.

תרופות נוגדות-דלקת הן:

משאפי סטרואידים (בקלומטאזון, בודזוניד, פלוטיקזון וכו') או משאפי חומרים לא סטרואידים (וכרומוליקט, נדוקרומיל). הרופא יקבע את התרופה המתאימה ומינונה לחולה. הסימן לטיפול מונע מוצלח הוא העלמות הסימפטומים.
ואי-צורך להשתמש במרחיבי-סימפונות כגון: ונטולין, בריקלין, תאודור או תאוטרים. הטיפול במשאפים מרחיבי-סימפונות צריך להיות שמור אך ורק לעת הצורך.

חזרה    ▲ למעלה