הסכנות הטמונות בעישון ומניעתן

עישון מקצר את החיים ב- 8 עד 10 שנים. אבל, אם תפסיקו לעשן עכשיו, הסיכוי שלכם לחלות במחלת לב ישתווה תוך שנתיים לסיכוי של מי שלא מעשן. גם הסבירות לפתח סרטן הריאה, יחזור כעבור כ-10 שנים, לרמה דומה לזה שלא עישן מעולם. מחצית מהמתחילים לעשן בגיל צעיר יחלו במחלות הקשורות לעישון

מאת: פרופ' עמיחי רובין, סגן מנהל הקריה הרפואית רמב"ם ומנהל רפואי של המכון לבדיקות תקופתיות ברמב"ם, לשעבר מנהל מכון ריאות ברמב"ם.

הסכנות הטמונות בעישון ידועות ורבות. עישון סיגריות הינו הגורם הראשון במעלה לתמותה במדינות המפותחות, יותר מכל גורם סביבתי או התנהגותי אחר. אז איך זה, שרוב המדינות, כולל מדינת ישראל, האוכפות בצורה נחושה כל כך חשיפה לחומרים בני סיכון, המובילים להרעלה עצמית כמו סמים, אינן נלחמות בעוצמה מספקת בעישון? ניתן למצוא תשובות רבות לשאלה, אך הנה תשובה אחת, מפתיעה ומטרידה:

"העישון מהווה את אחד המרכיבים לבקרת האוכלוסייה, על כן, הפחתה משמעותית בשיעור המעשנים עלולה להביא לפשיטת רגל של קרנות הפנסיה ו"עומס בלתי נסבל" על מערכת הבריאות כולה, עקב מספר גבוה יותר של קשישים, שיזדקקו לאשפוז בגלל זיקנה".
דברים קשים אלו נכתבו ע"י פרופ' ברוך מודן, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, במאמר מערכת של עיתון הרפואה, משנת 1996. למרות כל זאת, שכיחות המעשנים במדינות המפותחות נעה סביב 25%. במדינת ישראל, על פי דו"ח משרד הבריאות, כ- 28% מהאוכלוסייה עדיין מעשנים!!!

עישון מקצר את החיים ב-8 עד 10 שנים

השפעת העישון על התמותה הינה משמעותית ביותר. תוחלת החיים אצל המעשנים הינה קצרה באופן משמעותי בהשוואה ללא מעשנים. קיצור תוחלת החיים אצל המעשנים עולה עם השנים בהשוואה ללא מעשנים. בעוד שבשנות ה-50 של המאה הקודמת ההבדל בתוחלת החיים היה 5 שנים, הרי כיום ההבדל גדל ל-8 עד 10 שנים, בנשים וגברים כאחד. הסיבה לעליה בהבדל זה הינה הארכת תוחלת החיים אצל הלא מעשנים.
מהנתונים בספרות עולה, כי הסכנות לתמותה ממחלות הקשורות לעישון, היא בעיקר אצל אלה המתחילים לעשן באופן סדיר בגיל צעיר, בשנות העשרה. כמחצית מבני הנוער, שמתחילים לעשן בגיל צעיר ובאופן קבוע, יחלו לבסוף במחלות הקשורות לעישון. כרבע בגיל מבוגר וכרבע בגיל הביניים, בין הגילאים 35-69. תוחלת החיים אצל הקבוצה האחרונה, קצרה לכן בכ-25 שנה בהשוואה ללא מעשנים.

אין כזה דבר סיגריה 'לייט'

רוב המעשנים מתמכרים לניקוטין תוך תקופה קצרה של מספר שבועות עד חודשים. הסיכון הבריאותי למעשן נובע לא רק מההתמכרות לניקוטין, אלא מהעובדה שהמעשן שואף אלפי כימיקלים מסרטנים ואחרים, הנוצרים משריפה לא שלמה של הטבק תוך כדי עישון.

ואלו הן המחלות הקשורות ישירות לתחלואה ולתמותה מעישון:

עישון ומחלה חסימתית כרונית בדרכי הנשימה

הוכח קשר ודאי בין עישון וסרטן הריאה, הלוע, הפה, הושט ושלפוחית השתן. קשר וודאי משמעותו סיכון לתחלואה, המוגבר פי שלושה ומעלה באוכלוסיית המעשנים, בהשוואה ללא מעשנים ונמצא ביחס ישיר לעוצמת וכמות העישון.
80%-90% מסרטן הריאה והגרון (לריוקס) בגברים ונשים מיוחס לעישון. בספרות קיימת הערכה, שעישון פסיבי גורם לרבע ממקרי סרטן הריאה בלא מעשנים. מחקרים נוספים הראו קשר אפשרי, לא וודאי, בין עישון וסרטן הלבלב, הקיבה, הכליה וסרטן הרחם.

עישון ומחלות לב
מחלת כלי דם טרשתית הגורמת לשכיחות רבה יותר של מחלת לב כלילית ואוטם לבבי, אירועים מוחיים (CVA – CEREBRAL VASCULAR ACCIDENT), ומחלות כלי דם פריפריות בעיקר ברגליים.

אצל נשים בהריון המעשנות קיימת שכיחות רבה יותר של לידה מוקדמת ולידת תינוק בעל משקל נמוך.

עישון ואסטמה בילדים
קיימת עליה בשכיחות התקפי אסטמה וחומרתם בילדים אסמטיים, שאחד מהוריהם מעשן.

עישון ותפקוד מיני
קיימת פגיעה בתפקוד המיני אצל מעשנים.

עישון סביל (PASSIVE SMOKING)
קיימת עליה בשכיחות סרטן הריאה ומחלת לב כלילית בבני זוג של מעשנים, פי 2 עד 3 בהשוואה ללא מעשנים. הסיכון עולה ככל שזמן החשיפה ועוצמתו (מספר הסיגריות ליום) גדלים.

אף פעם לא מאוחר להפסיק לעשן